כריסטיאנה ניסליין-פולהרד
כריסטיאנה ניסליין-פולהרד | |
לידה |
20 באוקטובר 1942 (בת 82) מגדבורג, גרמניה הנאצית |
---|---|
ענף מדעי | ביולוגיה, ביולוגיה התפתחותית, genetic research, ביוכימיה, אמבריולוגיה |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | היינץ שאלר |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | רות להרמן |
פרסים והוקרה |
|
תרומות עיקריות | |
מחקרים בתחום ביולוגיה התפתחותית | |
כריסטיאנה ניסליין-פולהרד (בגרמנית: Christiane Nüsslein-Volhard; נולדה ב-20 באוקטובר 1942 במגדבורג, סקסוניה-אנהלט) היא ביולוגית גרמנייה, זוכת פרס נובל לפיזיולוגיה לשנת 1995.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדות וצעירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כריסטיאנה פולהרד נולדה בשנת 1942 בהיירוטסנגרה (Heyrothsberge), על יד מגדבורג, כשנייה מבין חמשת ילדי הוריה. אביה, רולף פולהרד, היה אדריכל. אמה, בריגיטה לבית האס, הייתה גננת. נחשפה מילדותה המוקדמת לאמנות והפכה לדבריה להיות "מאומנת להסתכל על דברים ולזהותם".
בילדותה בילתה תקופה אחרי מלחמת העולם השנייה אצל סבה מצד אביה, פרנץ פולהרד, פרופסור למחלות פנימיות בדימוס, מומחה ידוע במחלות לב וכליות, שעבר לגור על יד פרנקפורט על נהר מיין, ואירח בני משפחה רבים בהימלטותם ממזרח גרמניה שנכבשה על ידי הסובייטים. התעניינה מילדותה בצמחים ובבעלי חיים וכבר בגיל 12 ידעה שתהיה ביולוגית. בסיום הבגרות הציגה בהשפעת כתביהם של קונרד לורנץ ושל חוקרים אחרים של התנהגות בעלי החיים, עבודה על שפתן של החיות.
אחרי בחינות הבגרות בתיכון שילר בפרנקפורט, התחילה בשנת 1962 ללמוד ביולוגיה באוניברסיטת "יוהאן וולפגנג פון גתה" של פרנקפורט. ב-1964 עברה ללימודי ביוכימיה באוניברסיטת טיבינגן.
פעילותה המדעית והאקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כיום היא מנהלת את מחלקת הגנטיקה במכון מקס פלאנק לביולוגיה התפתחותית בעיר. את פרס נובל, שאותו חלקה עם שני ביולוגים אמריקניים (אריק וישאוס ואדוארד לואיס), קיבלה עבור מחקריה בביולוגיה התפתחותית בתסיסנית המחקר (Drosophila melanogaster, אחד מאורגניזמי המודל העיקריים בגנטיקה), ועבור גילוי קבוצה של גנים בעלי חשיבות עליונה בקביעת המיקום של האיברים השונים ביצורים חיים: גני הומאובוקס (Homeobox). מאוחר יותר התגלה כי לגנים אלו יש גנים מקבילים במרבית בעלי חיים; מכאן שהמחקר הוא בעל פוטנציאל רב להבנת תהליכי התפתחות ואבולוציה.
ניסליין-פולהרד הייתה מהראשונים שיזמו ניסויים ביולוגיים רחבי היקף ועתירי משאבים ותקציב, כשלפני כן היו מרבית הניסויים צנועים ובקנה מידה קטן. ניסליין-פולהרד יצרה מאגר מידע עצום העוסק במוטציות בזבוב הפירות, אותן יצרה במעבדתה באופן כמעט תעשייתי; המספר הרב של המוטציות תרם ליצירת נקודת מבט רחבה בכל הנוגע לגנטיקה של הביולוגיה ההתפתחותית.
חייה הפרטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1967–1977 הייתה נשואה לפיזיקאי וולקר ניסליין. לא נולדו להם ילדים. הם התגרשו בשנת 1977. היא מתגוררת ברובע בבנהאוזן בעיר טיבינגן. בשנת 2004 הקימה את קרן כריסטיאנה ניסליין-פולהרד, המעניקה סיוע למדעניות צעירות כדי להתפנות למחקר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כריסטיאנה ניסליין-פולהרד, באתר פרס נובל (באנגלית)
- כריסטיאנה ניסליין-פולהרד, באתר dblp
- דף הבית של ניסליין-פולהרד (באנגלית)
- כריסטיאנה ניסליין-פולהרד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה | ||
---|---|---|
1901–1925 | פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925) | |
1926–1950 | פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950) | |
1951–1975 | תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975) | |
1976–2000 | בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000) | |
2001 ואילך | הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023) • אמברוז, רובקון (2024) |
- בוגרות אוניברסיטת גתה בפרנקפורט
- מעוטרי מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
- עמיתים זרים בחברה המלכותית
- עמיתות החברה המלכותית
- זוכות פרס נובל גרמניות
- גרמנים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- סגל אוניברסיטת טיבינגן
- זוכות פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
- גנטיקאיות
- ביולוגיות גרמניות
- פיזיולוגיות
- חברי האקדמיה למדעים ולאמנויות של גטינגן
- זוכי פרס לייבניץ
- גרמניות שנולדו ב-1942
- גרמנים שנולדו ב-1942
- זוכי פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי
- חברי האקדמיה אירופיאה